דְּיוֹקָן

דְּיוֹקָןf. (a reverential transformation of אִיקוֹן q. v.) image, likeness. M. Kat. 15b דמות דְּיוּקְנִי a likeness of My image (a human life; Y.Ber.III, 6a top; Y.M. Kat. III, 83a top איקונין); v. כָּפָה. B. Bath.58a בדמות דְּיוּקְנְי … דְּיוֹקְנִי עצמהוכ׳ thou hast been permitted to see the likeness of My image (Abraham), but My image itself (Adam) Ḥull.91b דְּיוּקְנוֹ של מעלה his (Jacobs) image in heaven (Gen. R. s. 68 איקונין). Sot.36b באת דמות דיוקנווכ׳ Ar. ed. Koh. (ed. באתה דיוקנו) a vision resembling his fathers countenance appeared; Tanḥ. Vayesh. 9; a. fr.Sabb.149a דְּיוֹקְנָה עצמה the statue itself.Pl. דְּיוֹקְנָאוֹת (fr. דיוקני). Sabb. l. c.; Tosef. ib. XVII (XVIII), 1 ed. Zuck. (Var. הַיִּקְנָאוֹת, בַּיִּיקְנָאוֹת) statues, busts, differ, fr. צורה painting (Y.Ab. Zar. III, 42b bot. אִיקוֹנִיּוֹת). B. Mets. 115a שכר ד׳ remuneration for pictures (?)